בר מצווה (חתם תורה שומרוני)

המושג בר מצווה אינו קיים אצל השומרונים מאחר וכל נפש בכל גיל ברת מצווה מלידה. דהיינו האדם מחוייב לקיים מצוות כבר מיום לידתו ולא מגיל 13 כמו בהלכה היהודית. דוגמא לכך הוא צום יום הכיפורים בו מחוייב אף תינוק בן יומו.

המושג המקביל בשומרונות לבר מצווה הינו 'חתם תורה'.

כבר בהיותם בני 5 או אפילו פחות, הולכים הילדים השומרונים (בן או בת) אל אחד מכהני העדה על מנת ללמוד את הכתב השומרוני, קריאתו וכמובן קריאה בחמשת חומשי התורה מתחילתם ועד סופם וחוקיהם. בתום לימוד זה שנמשך כשנה-שנתיים (תלוי בכושר הלמידה), ילמד הילד בעל-פה את ברכת משה הכתובה בסוף ספר דברים. ברגע שמסיים הילד את קריאת התורה הוא נקרא "חתם תורה" או באם זו ילדה "חותמת תורה".

מורה שומרוני מדריך ילד בקריאת התורה

טכס חתימת התורה מקביל לטכס בר המצווה היהודי, אך כאמור יכול להתקיים בכל גיל. שיאו של הטכס יהיה כשיעמוד הילד או הילדה מול קהל המוזמנים ויקרא בקול רם וברור את כל הברכה של משה בסוף ספר דברים (דברים לג' + לד') באוזני המוזמנים. בסיום הקריאה יחל טכס חילוני לכל דבר – מוזיקה, תקרובת וריקודים.

מסורת זו יש לציין, עוזרת מאוד לילדים בהגיעם לבית הספר. ידיעת האותיות בגיל צעיר, מקלה על הילדים בלימוד הא'-ב' בבית הספר שכן הכתב השומרוני, בדומה לכתב העברי המודרני, בנוי מעשרים ושתיים אותיות עבריות קדומות (ללא אותיות סופיות). זה המקום לציין כי הילדים השומרונים לומדים בבית ספר ממלכתי חילוני יחד עם ילדים אשר לא משתייכים לקהילה השומרונית.

"וקשרתם לאות על ידיך, והיו לטטפות בין עיניך"

השומרונים אינם מניחים תפילין פיזית בשל הטענה כי הנחת התפילין המצווה בספר דברים היא במובן הרוחני. במקום זאת מתפללים השומרונים תפילת יחיד בכל יום בוקר וערב. המצווה לאות על ידיך – הינה להזכיר לנו כי מלאכת ידינו היא ברכת האל. לטטפות בין עיניך – מזכירה לנו לא לשכוח ולזכור את הפסוק הקודם.

דילוג לתוכן