ראש השנה ויום כיפור

ראש השנה, הקרוי כך בטעות ע"י רוב) אצל השומרונים הוא בעצם ראש החודש השביעי. זהו יום תרועה, המסמן בסיומו את תחילתם ל עשרת הימים הנוראים שבין ראש החודש השביעי לבין יום כיפור. קול שופר אשר בוקע מבית הכנסת מכריז על תחילת החודש השביעי ועל כניסת החג. לאחר תפילת ערב החג, סובבים השומרונים את שולחן החג איש איש בביתו, על שולחן זה נהוג לאכול משולחן עשיר מטעמים, כיאה לחג.

לאחר ארוחת החג יקדימו השומרונים את שנתם כדי לקום מוקדם מאוד בבוקר עוד לפני עלות השחר, לתפילת החג המרכזית שתימשך כ-7 שעות בערך עד ל-09:00 בבוקר. 

ארוחת הבוקר לאחר התפילה היא ארוחה עשירה בסלטים (בדומה לשבת רגילה). לאחר ארוחת הבוקר נוהגת כל משפחה שומרונית, לבקר ולכבד בנוכחותם את משפחות הכהנים בקהילה, ולאחל חג שמח ואריכות ימים, הכהנים מצידם מארחים כיד המלך – שולחן מלא בכל טוב ובמרכזו בקבוק עראק איכותי אותו מייצרים השומרונים בעצמם מאשכולות ענבים. 

שולחן סלטים חגיגי מפואר מחכים לאורחים

הימים הנוראים

בימים הנוראים שבין ראש החודש השביעי ליום כיפור, מתפללים השומרונים בוקר וערב כל יום. התפילה היא למחילה. בסוף כל תפילה, יקראו השומרונים את הפרשה האחרונה בתורה, בה מזהיר משה את בני ישראל מחטאים לאלוהים, ומפרט את העונשים הכבדים העלולים להיגרם לחוטאים ולקינוח – שירת האזינו וברכת השבטים מפי משה.

יום כיפור

ביום הכיפורים ע"פ הציווי בתורה נוהגים השומרונים לצום, "כל הנפש אשר לא תענה בעצם היום הזה, ונכרתה מעמיה"(ויקרא). הצום נמשך 24 שעות מערב ועד ערב.

התפילה בבית הכנסת נמשכת כל 24 השעות, כאשר ביום הכיפורים גם הנשים נוהגות להצטרף לתפילה כשהן לבושות בצניעות ומכסות את ראשן. הנשים והגברים מתפללים ביחד (אין הפרדה בין המינים בבית הכנסת השומרוני).

ההבדל המהותי בין יום הכיפורים ביהדות לזה הנהוג אצל השומרונים, הוא שביום זה אצל השומרונים- כולם צמים. היות ועפ"י התורה כתוב "כל נפש" אף אחד לא פטור מצום יום כיפור, כולל ילדים ותינוקות. היחידים שאינם צמים הם תינוקות יונקים. השומרונים דבקים באמונתם ומאמינים כי ישנה השגחה אלוהית ביום זה על הצמים. במקרה קיצוני פיקוח הנפש דוחה שבת כמובן.

תקיעת שופר
דילוג לתוכן