יום השבת ובית הכנסת

יום השבת הוא היום הקדוש ביותר לשומרונים, אף יותר מיום כיפור. בשבת השומרונים שובתים מכל מלאכה ונמנעים מלהפעיל כל מוצר חשמלי. כמו כן, אין השומרונים נוהגים לבשל, לנסוע או להצית/להעביר אש ביום שבת. כחצי שעה לפני כניסת השבת ביום שישי, עוסקות הנשים השומרוניות בבישולים וסידורים אחרונים לקראת השבת, בזמן שהגברים צועדים אל בית הכנסת השומרוני הממוקם בלב שכונתם, הן בחולון והן בהר-גריזים לתפילה.

ביום שישי בערב, עם תום תפילת יום שישי, תשב כל משפחה על שולחן שבת ובו כל טוב – בישולי יום שישי, אוכל חם וטרי, עם מגוון עשיר של טעמים. עוף, בשר, אורז, תפוחי אדמה וכו'. אך ביום שבת בבוקר, אין השומרונים מבשלים אף לא על פלטת שבת. אך ורק אוכל קר שבושל יום קודם. על שולחן יום שבת בבוקר תוכלו למצוא מגוון עשיר במיוחד של סלטים בעשייה ביתית ומשובחת על טהרת הירקות בלבד. קצרה היריעה מלהכיל את מגוון הסלטים שמקשט את שולחן זה.

חשוב לציין כי למרות שהשומרונים שומרים את השבת ככתובה וכלשונה, אך במקרה של סכנת חיים חלילה,  לא יהססו השומרונים להזעיק עזרה ממגן דוד או אף לנסוע ברכבם הפרטי אל בית חולים קרוב.

פסוקי תורה על קירות בית הכנסת
פסוקי תורה על קירות בית הכנסת
בית הכנסת השומרוני
בית הכנסת השומרוני

מנהגי התפילה

בית כנסת קיים בכל שכונה שומרונית שכן זהו מקום מרכזי וחשוב ביותר לכל שומרוני בשבת ובחג. בית הכנסת ריק מתמונות ואת קירותיו מעטרים פסוקים מהתורה בלבד, אין בו כסאות או שולחנות מלבד קירות ושטיח ומקיר לקיר.

לפני הכניסה לבית הכנסת שהוא מקום קדוש, חולצים השומרונים את נעליהם ,זאת משום הציווי התנ"כי: "שַׁל-נְעָלֶיךָ, מֵעַל רַגְלֶיךָ–כִּי הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַתָּה עוֹמֵד עָלָיו, אַדְמַת-קֹדֶשׁ הוּא" (שמות ג' , ה'). השומרונים מתפללים בישיבה על השטיח או בעמידה, תלוי בחלק בתפילה. בין העמידה לישיבה במהלך התפילה,השומרונים משתחווים לכיוון מזרח (הר-גריזים), פעולה הנובעת מתגובתו של משה לאלהים: "וייקד ארצה, וישתחווה".

בקדמת בית הכנסת נמצאים כהן העדה וחזן התפילה. כשפניהם אל המתפללים, הם אלה אשר מנווטים את התפילה ומברכים את המתפללים תוך כדי הנפת ספר התורה.

במהלך השבת, מקיימים השומרונים ארבע תפילות– ערב שבת, בוקר, צהריים, מוצ"ש. את תפילת הבוקר מתחילים עוד בטרם עלה השחר. כבר בשעה 3 לפנות בוקר תוכלו למצוא את בית הכנסת שוקק חיים במתפללים עטופים לבן אשר הקיצו משנתם כדי לסגוד לאל. בסיום תפילה זו, בסביבות 6 בבוקר, נאספת כל משפחה לקריאת פרשת השבוע בלשון בעברית הקדומה (כך גם תפילות השומרונים).

לבוש מסורתי

במהלך ימי החול אין הגבלה על לבוש השומרונים הן גברים והן נשים לובשים בימי החול כל לבוש שהם מעדיפים- אין הלכות המדברות על לבוש כלל, אך ביום שבת אינם לובשים השומרונים לבוש רגיל אלא לבוש מסורתי. את הג'ינס והחולצה של ימי החול מחליפה כותונת הפסים המסורתית- הנ"ל יכולה להיות בכל מני צבעים אך בד"כ היא לבנה , כמו כן חובשים הגברים כובע כזה או אחר (בד"כ תרבוש, זכר לשלטון התורכי בארץ בתחילת המאה שעברה).

חבישת הכובע אצל השומרונים נהוגה בכל עת שעוסקים בקריאת תורה או תפילה, אך בימי חול רגילים אין השומרונים חובשים כובע או כיפה (הכתוב אינו דורש זאת).  הסיבה לחבישת כובעים דוקא בעת עיסוק בתורה ותפילה היא כדי לזכור בפני מי אתה עומד וכי מעל ראשך יש מישהו ששומר. בזמן התפילה בבית הכנסת בה מוצאים ספר תורה (ספר התורה מוצא מהארון בתפילת בוקר ושבת ובתפילת צהריים ובכל חג), עוטפת טלית לבנה את כתונת הפסים אצל כלל המתפללים, וזאת כדי להסוות כל פער חברתי בין המתפללים. כך, כולם שווים בעיני אלוהים ללא הבדל כלשהו.

הבנות השומרוניות אינן מגיעות לבית הכנסת, אך אין זאת משום איסור כלשהו. אשה שתחפוץ להגיע לבית הכנסת מוזמנת לעשות זאת, אך לא נהוג שנשים מגיעות לבית הכנסת מלבד יום כיפור וחגים. כאשר כבר מגיעות הנשים לבית הכנסת, אין להן עזרת נשים. לנשים הזכות להתפלל בין קהל הגברים, אך מראות כאלה ניתן לראות בפועל ביום כיפור ובחגים בלבד.

לנשים השומרוניות אין לבוש מיוחד לשבת כמו לגברים, אך הן אינן לובשות מכנסיים ביום שבת. שמלות וחצאיות קצרות או ארוכות יקשטו את בנות הקהילה בשבת.

לבוש מסורתי בשבת וחג
לבוש מסורתי בשבת וחג
לבוש מסורתי של הכהן עטוף בטלית
לבוש מסורתי של הכהן עטוף בטלית
דילוג לתוכן