התורה השומרונית

הנוֹסח השומרוני של התורה כולל את החומש בלבד (בראשית, שמות, במדבר, ויקרא, דברים) , את שאר ספרי המקרא אין השומרונים רואים כמקודשים. על פי המסורת השומרונית, עזרא הסופר שינה חלק מהטקסטים המקוריים של נוסח חמשת חומשי התורה, ובכך למעשה גרם לקיומם של נוסחים שונים של תורת משה ולהבדלים הקיימים כיום בין הנוסח המקובל על השומרונים וזה שמקובל על היהודים.

השומרונים מחזיקים בנוסח התורה העתיק ביותר בן כ-3650 שנה (13 שנה לבואם של בני ישראל לארץ כנען), כתב יד זה מכונה בשם "ספר אַבִישׁוּעַ". לפי המסורת השומרונית, את הספר כתב אבישוע בן פנחס בן אלעזר בן אהרון הכהן (הוא מציין זאת באקרוסטיכון בין פרקי התורה "אני אבישע בן פנחס בן אלעזר בן אהרון הכהן כותב ספר תורה זה יג שנים למובא בני ישראל לארץ כנען ").

הספר נכתב על גבי עור מעובד של בהמה ובאמצעות תערובת דיו האופיינית לתקופה. חוקרים אשר בדקו בבדיקת פחמן את הספר, העריכו את גילו כבן 1600 וחלקם שיערו כי הוא בן 2500 שנה. ע"פ האמונה השומרונית הספר עתיק יותר, ומיוחס לאחד משניים עשר הספרים שקיבל כל שבט בכניסה לארץ ישראל לאחר מות משה.

הספר העתיק נשמר בבית הכנסת השומרוני בהר-גריזים בארון זכוכית בתנאי ואקום, ונחשף לקהל המתפללים רק בפסח שבועות וסוכות.

הכהן ליד ספר אבישוע העתיק ומתחת הקטע עם הדיבר ה-10 מספר אבישוע ע"פ האמונה השומרונית

בין הנוסח היהודי לבין הנוסח השומרוני של התורה יש כ- 6000 הבדלים, ביניהם שינויים לשוניים ורעיוניים. ההבדל המהותי המהווה את גרעין הסכסוך הרעיוני בין האמונות הוא למעשה המקום הקדוש, כאשר ע"פ האמונה השומרונית הוא הר-גריזים וע"פ האמונה היהודית הוא ירושלים. ע"פ נוסח התורה השומרוני בית אל יהיה במקום אשר בחר אלוהים לשכן את שמו שם והכוונה היא להר גריזים, לעומת הנוסח היהודי שמציע במקום אשר יבחר והכוונה לירושלים שתיבחר לקדושה בימי דוד המלך.

הבדל משמעותי לא פחות מופיע בעשרת הדברות אשר מצווה אלוהים את בני ישראל. בנוסח השומרוני הדיבר העשירי הוא להקים מזבח בהר גריזים, דיבר אשר לא קיים כלל בנוסח היהודי. בשני הנוסחים של עשרת הדברות הפתיח זהה: "אנכי יהוה אלהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים". פתיח זה נחשב ע"פ היהודים כדיבר הראשון וע"פ השומרונים כפתיח לדברי אלוהים בלבד.

הדיבר העשירי ע"פ האמונה השומרונית הוא "והיה בְּעָבְרְכֶם אֶת-הַיַּרְדֵּן, תָּקִימוּ אֶת-הָאֲבָנִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם, בְּהַר גריזים; וְשַׂדְתָּ אוֹתָם, בַּשִּׂיד. וּבָנִיתָ שָּׁם מִזְבֵּחַ, לַה' אֱלֹהֶיךָ: מִזְבַּח אֲבָנִים, לֹא-תָנִיף עֲלֵיהֶם בַּרְזֶל. אֲבָנִים שְׁלֵמוֹת תִּבְנֶה, אֶת מִזְבַּח ה' אֱלֹהֶיךָ;"

הבדל נוסף לדוגמא בין הנוסחים הוא, כי בנוסח השומרוני יש דגש על שמירת השבת ב-"שמור את יום השבת לקדשהו" מול זכירת קדושת השבת בנוסח היהודי ב- "זכור את יום השבת לקדשהו" ועוד.

רוב כתבי היד העתיקים של הקהילה השומרונית מפוזרים במוזיאונים, בספריות ובארכיונים בעולם, בעיקר בארה"ב, באירופה, באוסטרליה ובישראל. הקהילה מעריכה כי כ-4,000 כתבי יד שלה מפוזרים בעולם, בין היתר בספריות במנצ'סטר, אוקספורד, מישיגן, פאריס וסנט פטרבורג וזאת בעיקר היות ובמרוצת השנים ובעיקר במאות ה-18 וה-19, עשו דרכם ספרי תורה, תפילה, מדרש והלכה של הקהילה, לאספנים ולחוקרי דתות שונים, שכן השומרונים היו במצב כלכלי רע מאד ונאלצו למכור את כתבי היד שלהם בזול לכל מי שהיה מוכן לשלם.

דילוג לתוכן