חגי השומרונים לא תמיד מתקיימים בתאריך זהה לתאריך בו נחגגים החגים ביהדות. אמנם חישובי לוח השנה העברי השומרוני זהה ללוח השנה ביהדות, שניהם בנויים על שיטת המחזוריות, אך הכללים שונים.

המחזור בלוח השנה היהודי מתרחש בכל 19 שנים, אשר מתוכן 7 שנים מעוברות (אדר ב'). בלוח השנה השומרוני המחזור הינו בן 32 שנים כאשר מתוכן 11 שנים מעוברות. בנוסף, השומרונים החלו בחישוב לוח השנה החל מכניסת בני ישראל לארץ כנען ואילו ביהדות, הספירה החלה מיום בריאת העולם. השנים המעוברות אינן מקבילות.סיבות אלו גורמות לכך שבכל 3 שנים לערך, חגי השומרונים מתקיימים כחודש שלם לאחר החגים ביהדות.

אך גם כאשר השנה מקבילה ללא חודשים מעוברים, אין הבטחה כי החגים יתקיימו יחדיו. השומרונים לעולם אינם דוחים מועדים וחגים, ואילו ביהדות ישנם דחיות לחגים מסויימים (לא אד"ו ראש ולא אג"ו כיפור,לא בד"ו פסח ולא גה"ז קצירה). ביהדות דחיות אלו נקבעו על מנת למנוע מצב שבו ט' באב לעולם לא יהיה ביום שבת, שכן לא מקובל להתאבל בשבת. בנוסף, היהדות קבעה כי יום כיפור לא יבוא ביום ראשון או שישי, על מנת להבטיח שלא יקרה מצב ובו יומיים יושבתו מכל מלאכה.כאמור, השומרונים, בניגוד למה שמקובל ביהדות, אינם דוחים או מקדימים לעולם את תאריכי חגיהם.

 

את חג השבועות יחגגו השומרונים לעולם ביום ראשון, שכן נאמר: "וּסְפַרְתֶּם לָכֶם, מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת, מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם, אֶת-עֹמֶר הַתְּנוּפָה: שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת, תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה. עַד מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת הַשְּׁבִיעִית, תִּסְפְּרוּ חֲמישִּׁיםיוֹם" (ויקרא כג' טו'). שבעה שבתות תמימות הנם 49 ימים, ממחרת השבת השביעית זהו יום ראשון, והוא יום מספר חמישים. לשם השוואה, ביהדות מתחילים לספור את ספירת העומר, חמישים הימים, ממחרת חג הפסח ולא ממחרת השבת.