יום השבת ובית הכנסת

יום השבת הוא היום הקדוש ביותר לשומרונים, אף יותר מיום כיפור. בשבת השומרונים שובתים מכל מלאכה ונמנעים מלהפעיל כל מוצר חשמלי בכלל, לבשל, לנסוע או להצית/להעביר אש. כחצי שעה לפני כניסת השבת ביום שישי, עוסקות הנשים השומרוניות בבישולים וסידורים אחרונים לקראת שבת, בזמן שהגברים צועדים אל בית הכנסת השומרוני הממוקם בלב שכונתם, הן בחולון והן בהר-גריזים.

ביום השבת, השומרונים אינם לובשים מכנס וחולצה כבשאר ימות השבוע, את הג'ינס והחולצה מחליפה כתונת פסים הזהה לזו שתפר יעקב אבינו לבנו המועדף – יוסף. בימי החול, השומרונים אינם חובשים כיפה וזו בלבד מכיוון שאין הכתוב דורש זאת, אך בתוך בית הכנסת תמצאו כי כל מתפלל חובש לראשו כובע כזה או אחר (בדר"כ תרבוש, זכר לשלטון תורכי בתחילת המאה שעברה) וכהנים חובשים מגבעות מיוחדות (ראה תמונה). הסיבה לחבישת כובעים דוקא בבית הכנסת היא כדי לזכור בפני מי אתה עומד וכי מעל ראשך יש מישהו ששומר.

הבנות השומרוניות אינן מגיעות לבית הכנסת, אך אין זאת משום איסור כלשהו. אשה שתחפוץ להגיע לבית הכנסת מוזמנת לעשות זאת, אך לא נהוג שנשים מגיעות לבית הכנסת מלבד יום כיפור וחגים. כאשר כבר מגיעות הנשים לבית הכנסת, אין להן עזרת נשים. לנשים הזכות להתפלל בין קהל הגברים, אך מראות כאלה ניתן לראות בפועל ביום כיפור בלבד.

לנשים השומרוניות אין לבוש מיוחד לשבת כמו לגברים. הנשים לא לובשות מכנסיים ביום שבת. שמלות וחצאיות קצרות או ארוכות יקשטו את בנות הקהילה בשבת.

 

                                              

 

בבית הכנסת, שהוא מקום קדוש, חולצים השומרונים את נעליהם לפני כניסתם לשטח הבית כנסת. זאת משום הציווי התנ"כי הידוע: "שַׁל-נְעָלֶיךָ, מֵעַל רַגְלֶיךָ--כִּי הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַתָּה עוֹמֵד עָלָיו, אַדְמַת-קֹדֶשׁ הוּא" (שמות ג' , ה'). בית הכנסת ריק מתמונות ואין בו כסאות או שולחנות מלבד קירות ושטיח ומקיר לקיר. השומרונים מתפללים בישיבה על השטיח או בעמידה, תלוי בחלק התפילה. בין עמידה לישיבה, תוכלו לראות את השומרונים משתחווים לכיוון מזרח (הר-גריזים), גם פעולה זו נובעת מתגובתו של משה לאלהים: "וייקד ארצה, וישתחווה".

 

בקדמת בית הכנסת נמצאים כהן העדה וחזן התפילה. כשפניהם אל המתפללים, מנווטים הכהנים את התפילה ומברכים את המתפללים תוך כדי הנפת ספר התורה. בזמן התפילה, עוטפת טלית לבנה את כתונת הפסים אצל כלל המתפללים, וזאת כדי להסוות כל פער חברתי בין המתפללים. כך, כולם שווים בעיני אלוהים ללא הבדל כלשהו.

 

 

                                          

                                                               ילד שומרוני של את נעליו בכניסה לבית הכנסת.

 

 

ארבעה תפילות מקיימים השומרונים ביום שבת – ערב שבת, בוקר, צהריים, מוצ"ש. את תפילת הבוקר מתחילים עוד בטרם עלה השחר. כבר בשעה 3 לפנות בוקר תוכלו למצוא את בית הכנסת שוקק חיים במתפללים עטופים לבן אשר הקיצו משנתם כדי לסגוד לאל. בסיום תפילה זו, בסביבות 6 בבוקר, נאספת כל משפחה לקריאת פרשת השבוע בלשון בעברית הקדומה (כך גם תפילות השומרונים).

 

ביום שישי בערב, עם תום תפילת יום שישי, תשב כל משפחה על שולחן שבת ובו כל טוב – בישולי יום שישי, אוכל חם וטרי, עם מגוון עשיר של טעמים. עוף, בשר, אורז, תפוחי אדמה וכו'. אך ביום שבת בבוקר, אין השומרונים מבשלים אף לא על פלטת שבת. אך ורק אוכל קר שבושל יום קודם. על שולחן יום שבת בבוקר תוכלו למצוא מגוון עשיר במיוחד של סלטים בעשייה ביתית ומשובחת על טהרת הירקות בלבד. קצרה היריעה מלהכיל את מגוון הסלטים שמקשט את שולחן זה.

 

השומרונים שומרים את השבת ככתובה וכלשונה, אך במקרה של סכנת חיים חלילה,  לא יהססו השומרונים להזעיק עזרה ממגן דוד או אף לנסוע ברכבם הפרטי אל בית חולים קרוב.